יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

חזון מערכת החינוך באשדוד

"מערכת החינוך בעיר תבלוט בעשייתה ותהיה פורצת דרך בתחום זה. הצטיינות, שוויוניות, הישגיות וערכיות, הם הערכים המרכזיים אשר ילוו את מדיניות החינוך בעיר, מן הגן ועד האוניברסיטה" (מתוך חזון מערכת החינוך באשדוד).

חזן מערכת החינוך באשדוד הוא הסמן הימני, מתווה הדרך, לפעילות כולה במערכת החינוך בעיר.
העוסקים במלאכת החינוך בעיר מחוייבים לחזון זה ומרכזים את מאמציהם בהתאם אליו.
בחזון ארבעה יסודות מרכזיים: הצטיינות, שוויוניות, הישגיות וערכיות. מהם נגזרות כל הפעילויות של מערכת החינוך לאורך הדרך, כגון: חלוקת המשאבים, פיתוח תוכניות חינוכיות חדשות, בחינת פרמטרים ומדדים ועוד.

הצטיינות
מה זו בעצם "הצטיינות"?: ההצטיינות נוגעת בהישגים לימודיים, אך לא רק בהם, אלא גם באפשרות של כל אחד ואחת להצטיין בתחום בו הם טובים. הצטיינות היא ערך בפני עצמו.
בעבר נהוג היה להשקיע את כל המשאבים בילדים הנמצאים בתחתית מדד ההישגים ולדחוף אותם מלמטה על מנת שיתקדמו - הגישה שלנו היא גישה שונה. אנחנו מאמינים שדווקא ההשקעה והדחיפה של המצטיינים, תניב את התוצאות אליהן ניסו להגיע בעבר: קידום והצטיינות כלל התלמידים במערכת החינוך ובמגוון תחומים, הצלחתם כתלמידים ובהמשך, כבוגרים המממשים את הפוטנציאל הגלום בהם וכדו' - כל זאת על ידי מתן משאבים נכונים והשקעה נכונה בקבוצה מצטיינת כמנוף לשאר התלמידים.
גישה זו הוכחה זה מכבר במחקר אקדמי שנערך באשדוד. המחקר הראה כי קבוצת המצטיינים בביה"ס היא הסמן הימני לשאר התלמידים ולנורמות הנהוגות בביה"ס, והם אלו שמושכים אחריהם למעלה את שאר התלמידים, כולל את החלשים ביותר. ומכאן שאנו נוהגים בהתאם לגישה זו, כמובן שבמינון המתאים, ומוודאים שלא יהיו אליטיסטים מול חלשים – אלה רק אליטיסטים. ומכאן שאנו מטפחים את ערך זה כערך בפני עצמו.

שוויוניות
ערך השוויוניות הוא הערך המשלים להצטיינות, זאת בניגוד לחשיבה האומרת שהשוויוניות מנוגדת להצטיינות. ואני אסביר: ניתן לטפל רק במצטיינים, וכך להגדיל את הזכיות והפרסים של התלמידים ושל מערכת החינוך בעיר, אך בדרך זו נקדם רק אחוז קטן מהתלמידים.
לאור המבנה הדמוגרפי הקיים באשדוד, אנחנו חושבים שראוי לדאוג לעתידם של כל הילדים, וזאת על ידי מתן הזדמנויות שוות לכולם להצליח ולהצטיין.מכאן, שהשוויוניות מהווה ערך חשוב וכלי לשיפור כלל מערכת החינוך באשדוד, והיא עומדת כנר לנגד עיניינו.

הישגיות
אנחנו רואים את תפקידנו, העוסקים במלאכת החינוך, להכנת התלמידים ליציאה לחיים הבוגרים ברגל ימין בצורה טובה ומיטבית. ובשל כך, כשאנחנו מדברים על "הישגיות", אנחנו לא רק מתכוונים לתוכנית הפדגוגית הפועלת כמערכת המדידה הארצית האובייקטיבית הקיימת במדינת ישראל - שבה, אגב, אנו מצליחים יפה מאוד, ולא רק באחוזי הבגרות הממוצעים ביחס לערים נוספות בארץ בהם הגיעו 8 מתוך 12 בתי ספר על יסודיים לממוצעים של מעל 90% זכאות לבגרות, אלא אנחנו עוסקים גם באיכות התעודה. והכוונה בכך היא שמקצועות כמו מתמטיקה, פיסיקה, אנגלית - מקצועות אשר פותחים לתלמידים דלתות לעתיד טוב יותר כשיגיעו לאקדמיה וישתלבו בעבודה כבוגרים - יגיעו ליותר ויותר תלמידים ובכך יאפשרו למספר רב יותר של תלמידים להתחיל את חייהם ברגל ימין בטוחה ומוצלחת.
בנוסף, הישגיות יכולה להיות גם בצד האקדמי, וכמערכת חינוך הרואה חשיבות רבה בהשתלבות בוגריה בלימודים אקדמים, אנו רואים עצמנו מחוייבים לקדם את כל אחד ואחת מהתלמידים ולאפשר להם להשתלב בצורה מיטבית באקדמיה - כל זאת, כמובן, לפי היכולת האישית ותחומי העיסוק השונים המעניינים כל אחד ואחת מהם.
לאחרונה ניתן לערך זה, ערך ההישגיות, ביטוי מוחשי בדמות זכיות והוקרות של תלמידים ובוגרים מאשדוד בתחומים שונים. למשל: הישגים לאומיים ובינלאומיים בשח-מט, הצלחה בינלאומית בתחום הקולנוע, הריקודים ובתחום האמנות ועוד.

»  לרשימת הפרסים וההצטיינויות של העוסקים והלומדים במערכת החינוך באשדוד

ערכיות
אנחנו מאמינים שבעידן הפוסט-מודרני, בו הסביבה מחנכת לאגוצנטריות, נדרש ממערכת החינוך לאזן את תהליך זה, ולאפשר לתלמידים לרכוש ערכים ומושגים חברתיים-ערכיים למען יהיו בוגרים התורמים לחברה ולסביבה. ההשקעה בתלמידים בעלי ערכים יהודיים, ציוניים וחברתיים להם שורשים למדינת ישראל, ודאגה לזולת חיונית לא פחות מההשקעה בתלמידים מצטיינים המגיעים להישגים, ואף הכרחית לתפקוד מיטבי של התלמידים.
בשנים האחרונות אנו מזרימים למערכת החינוך בעיר משאבים וכספים רבים, מפתחים תוכניות ומסגרות חינוכיות ופועלים לחינוכם של התלמידים לערכים - מתוך האמונה שזו הדרך הנכונה עבוד תלמידנו.
אלפי תלמידים, מכל שכבות הגיל, פעילים על בסיס שבועי והתנדבותי במסגרות חינוכיות-ערכיות כחלק ממערך המעורבות החברתית בעיר (כ-25% מכלל התלמידים בעיר). ואלפים נוספים, ממוסדות החינוך העל יסודיים, לוקחים חלק בפעילויות הכנה לגיוס לצה"ל, בהם ניתן דגש על החינוך לערכים ועל הגברת המוטיבציה לשירות צבאי משמעותי ואיכותי.

אנחנו מאמינים שארבעת היסודות המשלימים בחזון מערכת החינוך באשדוד, יאפשרו לחנך ולגדל ילדים מאוזנים ומצליחים, זאת בשל שילובם של ארבעת יסודות המשלימים אחד את השני והגורמים למערכת החינוך באשדוד להיות מהמצטיינות בארץ.

בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום שני, 19 בספטמבר 2011

מיומנויות המאה ה-21

המחשבה כי תפקידו המרכזי של בית הספר הוא להכין את הבוגר לחיים בעלי ערך ומשמעות בחברה , הפכה למוסכמה כללית. על כן רבים מאמינים כי מטרת החינוך היא להקנות  ללומד ידע, ערכים ומיומנויות  ולפתח את כישוריו ויכולותיו כך שעם סיימו את חוק לימודיו יוכל ישתלב בחברה ובעבודה באופן מיטבי.

אך מהם אותם כישורים ומיומנויות אותם צריך הבוגר לרכוש? איך נדע ומי יקבע מה צריך לדעת ילד המתחיל את לימודיו במערכת החינוך היום, כאשר יסיים את לימודיו בהצלחה  בשנת 2025 ויהפוך לבוגר?  בעולם שבו השינויים מהירים ותכופים, נוגעים בכל תחומי החיים – החברתי, הכלכלי, הטכנולוגי , והפכו לחלק בלתי נפרד מהמציאות, מי ידע לומר? ועל סמך מה?

סוגיה זו אכן מעסיקה אנשי חינוך לא מעטים בעולם ובארץ. בשנים האחרונות נעשו מאמצים רבים – מלווים במחקר אקדמי וברפורמות יישומיות,שמטרתם היתה  להתמודד עם השאלות הנגזרות ממצב זה. טובי המומחים במדינות רבות ישבו על המדוכה , בחנו ובדקו, התווכחו והביעו דעה.

על אף הויכוח הער בקרב מומחים, אנשי חינוך, מורים, הורים ותלמידים נראה שניתן להגדיר מספר מוסכמות המקובלות על הכל, ולנסח רשימה של מיומנויות הנחשבות ל"מיומנויות המאה ה-21". ברשימה זו אנסה לתאר את עיקרי ההסכמות ואת השתמעויותיהן  למערכת החינוך.

את מיומנויות המאה ה-21 ניתן לחלק לארבעה תחומים עיקריים, והם:

דרכי חשיבה
• יצירתיות וחדשנות
• חשיבה בקורתית
• פתרון בעיות וקבלת החלטות

דרכי למידה ועבודה
• תקשורת ושיתופיות
• שיתוף פעולה ועבודת בצוות

כלים ללמידה ולחשיבה
• אוריינות שפתית
• אוריינות מדעית ומתמטית
• אוריינות מידע
• אוריינות טכנולוגית

חיים בעולם
• אזרחות מקומית, יהדות, ציונות וישראליות
• אחריות אישית וחברתית
• מודעות וגמישות רב-תרבותית
• תכנון וניהול חיים וקריירה

ארבעת התחומים מגדירים אפוא את דמות הבוגרים העתידיים: אלו הם נערים ונערות שרכשו כלים בעלי עצמה ללמידה ולחשיבה. הם בעלי יכולת קריאה, הבנה, כתיבה וביטוי של טקסטים עיוניים וסיפוריים, בעלי ידע בסיסי במדע המאפשר להם להכיר את נפלאות העולם ולהבין את התנהלותו. לבוגרים העתידיים תהיה מיומנות לאתר מידע לו הם נזקקים, לעבד אותו בעזרת הטכנולוגיות שיתפתחו ולעשות בו שימוש לצרכיהם המגוונים . בוגרים אלה יתנסו בפתרון בעיות ובקבלת החלטות ויכירו דרכים ושיטות להתנהלות מושכלת. רבים בהם יוכלו לפתח את היצירתיות בערוצים שונים, תוך שהם בוחנים ובודקים את הדברים מתוך התבוננות , צפיה והסקת מסקנות. הבוגרים העתידיים יהיו בעלי יכולת לשתף אחרים ולעבוד בצוות, מתוך השלמה וקבלה של שונים, ולבנות תהליך סינרגטי עם עמיתים מכל רחבי העולם. על אף הגלובליזציה יכירו הבוגרים והבוגרות את תרבותם, יזדהו עם החברה בה הם חיים ופועלים ויקחו אחריות אישית וחברתית על הקורה אותם ואת סביבתם.

התאמת בית הספר

מטבע הדברים, תהליכים אלה ישפיעו על בית הספר של העתיד. השינויים התרבותיים המעצבים את פני החברה בקצב ובעומק ללא תקדים בהיסטוריה האנושית, יהיו חלק מרכזי גם בשינוי התרבות הבית ספרית. בית הספר יהיה  חייב להתאים את עצמו לצרכים ההולכים ומתפתחים של החיים במאה ה- 21, ולסגל דרכים, שיטות ומבנה שיאפשרו להקנות לתלמידים את הידע, המיומנויות והערכים הנחוצים לחיים בעולם טכנולוגי היוצר מציאות גלובלית חדשה — תרבותית, חברתית, כלכלית ופוליטית.

הנחת יסוד, המקבלת תיקוף הולך וגובר בשנים האחרונות ברחבי העולם הן בשדה המחקר והן בניסיון הנצבר ומתוך צרכי התעשייה והמשק הציבורי היא, שלמעשה לא ניתן כיום לעצב אזרח שלם, יוזם ויוצר, בעל מודעות אזרחית מפותחת, בחברה איכותית, ללא שילוב תקשוב ותרבות דיגיטאלית בחיי התלמיד. זאת תוך שימוש בטכנולוגיות המידע והתקשורת כפלטפורמה להתנהלות יום יומית לצרכים אישיים, חברתיים ותעסוקתיים. זוהי פלטפורמה המעצבת ומקשרת את האזרח אל העולם, שהפך לסביבה קרובה , ובה כל אחד מוצא מענה וביטוי לצרכיו האישיים והחברתיים.

ואמנם, גם בישראל בכלל ובאשדוד בפרט אנו עדים לתהליך שבמרכזו התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 . זהו מהלך שמטרתו המרכזית היא  לשלב את התקשוב וטכנולוגית המידע (ICT) בהוראה ובלמידה כדי להביא לרכישת המיומנויות הרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21). במרכזו של התהליך חשיבה אודות השינוי התרבותי ואימוץ שיטות ודרכי הוראה ולמידה חדשניות – מתקדמות ומפתחות.

בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

מערכת החינוך באשדוד פותחת שנה – תשע"ב

היום צעדה מערכת החינוך באשדוד לשנת לימודים חדשה. 55,000 ילדי אשדוד עשו את צעדיהם בשערי מוסדות החינוך בעיר, וכ- 3,500 אנשי חינוך ערוכים ומוכנים היו שם לקבל את פניהם בברכה.

לקראת השנה החדשה השקיעה עיריית אשדוד כ- 380 מיליון ₪ לטובת החינוך בעיר (כ-10% יותר מהשנה הקודמת), ומשאבים רבים הוזרמו למוסדות החינוך - לעבודות בינוי, שיפוץ ופיתוח במוסדות החינוך, וכן לפיתוח מערכות פדגוגיות ותוכניות חינוכיות מגוונות.

בית ספר יסודי חדש ברובע י"ז נחנך היום בבוקר, ונותן מענה לתושבי השכונות הדרומיות בעיר. ובתחומי בית הספר מירון, פתחה את שעריה ישיבה תיכונית חדשה הנותנת מענה לציבור הדתי.
ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, אישר את הקמתו של בית ספר חדש לאוטיסטים, ובנייתו של מרכז הצעירים "כיוונים" מתחילה השנה.

בחירתו של משרד החינוך בעיר אשדוד כעיר מדגימה מצוינות מדעית וטכנולוגית ברמה הארצית, מאפשרת לתלמידים ולצוותי ההוראה להיכנס לכיתות חכמות רבות מבעבר בהם תשתיות מתאימות, לוחות אלקטרונים, מחשבים ניידים ומעבדות מדעיות. בכיתות אלו מערכות מחשוב ואמצעי הדרכה מהתקדמים ביותר.

החינוך למעורבות חברתית, להתנדבות, לאיכות הסביבה ולקיימות ממשיך לתפוס חלק נכבד מתוכניות הלימוד, ומגמות בתחומי האמנות, התרבות והספורט יאפשרו לילדינו להתפתח בתחומים רבים ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם.

בפתיחתה של שנת הלימודים הנוכחית, אני בטוח כי מערכת החינוך העירונית תעשה את עבודתה בכישרון, בשותפות, בהשקעה ובמסירות המאפיינים אותה שנים רבות - ותצעיד את החינוך בעיר לשיאים נוספים.

אלברט איינשטיין אמר: "מטרת החינוך צריכה להיות: אנשים המצטיינים בעצמאות – במחשבה ובמעשה – ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית." אם יורשה לי לומר, אצלנו היא לא 'צריכה' - באשדוד היא כבר כזו!

ברצוני לברך את התלמידים המתחילים את דרכם במערכת החינוך, את ההורים ואת העושים במלאכת החינוך בעיר.

שנת לימודים בטוחה, פורייה ומוצלחת.

יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום רביעי, 20 ביולי 2011

משחק השחמט - כלי חינוכי במערכת החינוך

משחק השחמט הוא כלי חינוכי ממעלה ראשונה לתכנון אסטרטגיה, להתמדה, ליכולת להפסיד משחק בכבוד ולתכונות נוספות המפתחות את יכולות החשיבה ואשר חשובות כל כך לחיים וללימודים - לא פחות מלימודים במקצועות נוספים.
היכולות הנרכשות דרך משחק השחמט משפיעות לטובה על ההישגים במתמטיקה, בפיזיקה ובמדעים אחרים וכן על הלימודים ההומניטאריים, ומפעילות מעין תגובת שרשרת של ידע ואינטליגנציה.

בשל יכולתו של משחק השחמט להשפיע על מרכיבים רבים בחינוך, ומתוך ההבנה כי ניתן לנצל את אהבתם של הילדים להתחרות ולשחק, הכנסנו לבתי הספר באשדוד לפני כשבע שנים את משחק השחמט ככלי משלים ללימודים.

כיום, במימון העירייה ובשיתוף פעולה עם קרן קרב, פועלים, מעל ל-20 מדריכי שחמט, באופן קבוע בבתי הספר באשדוד ומלמדים כ-4000 ילדים (לשם השוואה, באקדמיית הכדורגל באשדוד לומדים כ-1,500 צעירים). ילדים אלו, בגילים בין שמונה לעשר, זוכים לקבל העשרה הן בין כותלי בתי הספר והן במועדון השחמט העירוני שהוקם גם הוא לפני כשבע שנים במימון ובתמיכה של עיריית אשדוד.

מועדון השחמט העירוני מוציא מידי שנה אלופים ברמה הארצית ונציגיו נכללים באופן קבוע בסגל נבחרת ישראל. הוא עושה "באז" רציני ברחבי העיר ומצליח לסחוף ילדים ומבוגרים כאחד להתאהב במשחק השחמט.

ואכן, מצליחה תוכנית השחמט בבתי הספר ומצליח מועדון השחמט העירוני להוציא אלופים בתחום זה ונציגים מאשדוד תופסים באופן קבוע את המקומות הראשונים בתחרויות הארציות,  אך חשוב להבין כי סיפור האלופים הוא פועל יוצא מתרומתו החינוכית והערכית של משחק השחמט בלימודים ובחיים בכלל.

מתוך האמונה כי שחמט בגיל צעיר תורם לפיתוח יכולת החשיבה ולשיפור הציונים באופן כללי, אנו מעודדים את בתי הספר לאמץ את השחמט כנושא לימוד, ומאפשרים מימון חלקי של התוכנית.

אנו מתכוונים לפעול לשיתוף פעולה בין ההורים וילדיהם בתחום השחמט, וליצור פן חינוכי נוסף של קשרי ילדים-הורים וזמן איכות. ומקווים לחזות, כבר בחופשת הקיץ הנוכחית, בילדים והוריהם המשחקים שחמט בכל שעות הפנאי ובכל פינה בעיר בנוסף לפעילות המקיימת במסגרת בית הספר.

לסיום, ברצוני למסור ברכות ואיחולי הצלחה לנציגי העיר אשדוד שייצגו את ישראל באליפות אירופה לצעירים הקרובה, בסלובניה:
• טריגר רמון, בן 12, סגן אלוף הארץ עד גיל 12.
• אנסטסיה וולר, בת 8, אלופת ישראל לבנות עד גיל 8 ועד גיל 10.
• תמר ג'ינלי, בת 13, אלופת הארץ עד גיל 14.
• אורי טייכמן, בן 16, מקום שלישי בישראל עד גיל 16.
השתתפותכם בתחרות אירופה היא גאווה למערכת החינוך באשדוד ולכל השותפים במלאכת השחמט בעיר.

בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום שני, 4 ביולי 2011

השכלה גבוהה בעיר אשדוד

השכלה גבוהה במילניום ה-3 הפכה להיות חשובה לפרט הרבה יותר מאשר ביובל האחרון. ולמעשה, היא מחליפה את תעודת הבגרות שקדמה לה. ההשכלה הגבוהה חשובה לא רק מבחינה אישית, כי אם גם מבחינה לאומית.

ברור ממחקרים שנעשו בנושא, מעיד על קשר חזק בין מספר שנות הלימוד וההשכלה האקדמאית לבין שיעור התעסוקה וגובה ההשתכרות, נתון המאפיין את כל העולם המפותח. בעצם, ההשכלה הגבוהה משמשת עבור הצעיר כמפתח הפותח בפניו דלתות רבות הן בפן התעסוקתי: במגוון רחב של הצעות עבודה, בדרגות שכר גבוהות יותר ובהתקדמות המקצועית, והן בפן האישי התורם לגיבוש הזהות העצמית ומתן ביטוי לכישורים ויכולות.

מניסיוננו במערכת חינוך גדולה, קיימים חסמים מהותיים להגברת ההנגשה של ההשכלה הגבוהה בקרב תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.

החסם החשוב שבהם הינו המחסום הפסיכולוגי – כאשר אותו אדם אומר לעצמו: "אקדמיה זה לא בשבילי", או "למה לי להתאמץ כדי להשיג תואר אקדמאי?!".

לאוכלוסיה זה לא ברור שתואר אקדמי מבטיח לה חיים חברתיים ברמה גבוהה יותר. אך גם מהבחינה החומרית, קיימים מחקרים ברורים המראים כי השכר הממוצע מוכפל כבר בתחילת הדרך- והשמיים הם הגבול. בנוסף על כך, רמת האבטלה בקרב אוכלוסיה אקדמית בימים קשים מהווה לא יותר מ- 10% מסך המובטלים במשק לאותה תקופה.

ניתן וצריך להתגבר על מחסום זה ולהנגיש את אוכלוסיה זו לאקדמיה. ברם, יש להתחיל בטיפול נמרץ בנושא ובהכוונה ייעודית כבר בחטיבת הביניים. יש להראות לתלמידים, תוך ביקורים במוסדות להשכלה גבוהה, שהחיים החברתיים באקדמיה פורחים, ושתלמידים בשר ודם, כמותם, ממלאים את אולמות הלימוד במוסדות השונים.

כאשר מדברים על חינוך טכנולוגי, כמובן קיים החסם של איכות תעודת הבגרות, שכן ללא לימודי פיזיקה ומתמטיקה ברמה של 5 יח"ל ובציונים טובים, קשה להתקבל ללימודים טכנולוגיים.

גם על נושא זה, ואולי אפילו ביתר קלות, ניתן להתגבר במידה ומתחילים לטפל בו כבר בחטיבת הביניים. משרד החינוך שוקד בימים אלו על תוכנית לשיפור החינוך הטכנולוגי-מדעי להגדלת מספר התלמידים הבוחרים במסלול זה בלימודיהם הגבוהים. העיר אשדוד נבחרה כעיר מדגימה לנושא זה, ומובן שהרבה יותר תלמידים יגיעו למכללות מתאימות ברמת מוכנות גבוהה יותר.

אין בכוונתי לפרט את כל החסמים הנוספים הקיימים, אך אי אפשר שלא להתייחס לחסם עיקרי נוסף שהוא החסם הכלכלי.

סטודנטים רבים מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות אלו וזקוקים לכספי מחייה, בנוסף לשכר הלימוד עליהם אותו לשלם, ומניסיוננו נדרשים לעיתים לתמוך גם במשפחותיהם.

בכדי לפתור את הבעיות הכלכליות של הסטודנט הממוצע, קיימים כלים שונים, וביניהם קיימות מלגות רבות אותן ניתן להשיג מהעמותות הפועלות במדינה. בנוסף לכך, בעיר אשדוד ניתן לקבל הלוואות לכל צורך ובעבור כל שנת לימודים ללא ריבית וערבות אישית של הסטודנט - כפי שמקובל במקומות אחרים בעולם (לדוג'- בארה"ב, בנורווגיה וכו'). ניתן לומר באחריות כי סטודנט בעל רצון להגיע לאקדמיה איכותית אינו צריך להיעצר עקב החסם הכלכלי כיום.

בנקיטת אמצעים אלו ניתן, תוך זמן יחסית קצר, להכפיל את מספר הסטודנטים הפונים לאקדמיה, כפי שהוכח בעיר אשדוד במהלך העשור האחרון.

בלוג זה נכתב בהיבט חברתי. כוונתי באמירה זו הינה שהסטודנטים בעלי רקע חזק פונים לאפיקים אקדמיים בכל מקרה..., הרחבת ההנגשה עד כדי הכפלת מספר הסטודנטים יכול לבוא רק מקרב האוכלוסיות החלשות, ותפקיד הממסד לעשות ככל הנדרש כדי שאוכלוסיה זו אכן תגיע לאקדמיה.

מדיניות ההרחבה של הנגשת האוכלוסייה לאקדמיה הינה מדיניות מוצהרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה וקרתה בעשור האחרון באקדמיה בישראל.

בעיר אשדוד, בעקבות מספר צעדים שנקטה מערכת החינוך העירונית, קצב ההתרחבות היה הרבה יותר מהיר. לשם השוואה, קצב הגידול במספר הסטודנטים באשדוד בעשור האחרון עומד על 132% ואילו זה הארצי עומד על כ- 40% בלבד.

בין הצעדים השונים בהם נקטה מערכת החינוך באשדוד לפני כעשור הוטבע המושג "מן הגן אל האוניברסיטה" המכיל בחובו תוכניות חינוכיות רבות לקידום התלמידים החל מגיל הגן, כלה ביסודי, בעל יסודי ועד הלימודים האקדמאים. מרכז "כיוונים" לצעירים בני אשדוד נוסד וחושף את תלמידי התיכון לעולם האקדמיה, תומך בסטודנטים ע"י מילגות ללא ריבית ונותן הכוון תעסוקתי מתאים לצעירים עד גיל 35.

אחת ממטרותינו הראשוניות הינה - השארת בוגרי האקדמיה בדרום, ועל מנת שדבר זה יקרה יש ליצור מקומות עבודה העונים לשאיפות של בוגרים אלו (לשם כך הקימה השנה עיריית אשדוד מינהלת תעשיה ותעסוקה). בתקופה זו קמות חברות במקומות בהם מתקיים כח אדם מתאים ובהם יש מענה לצרכי החברות בתחום זה. בכוונתנו להמשיך בדרך זו, הן לטובת הסטודנטים שיצטרפו והן לטובת הדרום, ויאפשרו את המשך הצמיחה של כלכלת המדינה.

בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום חמישי, 16 ביוני 2011

תלמידי אשדוד עולים לירושלים

במסגרת חזון העיר אשדוד לחינוך ערכי של הנוער, משקיע מינהל החינוך העירוני משאבים רבים ומוביל תוכניות ייחודיות, ערכיות וחינוכיות לפיתוח הזהות היהודית-לאומית בקרב תלמידיו. אחד הנושאים החשובים, עליהם שם המינהל דגש, הוא לקרב את ירושלים, בירת הנצח של מדינת ישראל, לנוער.

על פי חזון זה פותחו בשנים האחרונות שתי תוכניות ייעודיות הפועלות במערכת החינוך העירונית:
   * עולים לירושלים "כחוליה בשרשרת הדורות" – תוכנית ייעודית לתלמידי כיתות ז'.
   * "בשבילי ירושלים" – תוכנית ייעודית לתלמידי כיתות ה'.

עולים לירושלים "כחוליה בשרשרת הדורות"
זו השנה הרביעית בה יוצאת לפועל התוכנית העירונית עולים לירושלים "כחוליה בשרשרת הדורות", במסגרתה עולים לירושלים כל תלמידי כיתות ז' מבתי הספר העל-יסודיים באשדוד ומתחברים לאווירה הקסומה של עיר הבירה ולהיסטוריה המרשימה בת 3,500 השנים.

במסגרת תוכנית הלימודים השנתית לומדים התלמידים בבתי הספר על ירושלים כבירת ישראל, על מוסדות השלטון ועל מעמדה של ירושלים בעולמו של היהודי.

מידי שנה, לקראת "יום ירושלים", עולים כ-2,200 תלמידים לירושלים ומשתתפים בסיורים לימודיים, בהנחיית מדריכים צעירים מאשדוד, באתרים נבחרים ברחבי עיר הבירה. שבסיומם מתכנסים כולם באתר מרכזי לטקס מרשים ועשיר בנוכחות ראש העיר.

בטקס מסכת החותכת כרונולוגית את תודעת הציונות הלאומית, בהשתתפות תלמידי אשדוד, ובו ארועים מרכזיים בהיסטוריה היהודית-ישראלית. ביציע מריעים תלמידים הלבושים בחולצות בצבעים שונים - לכל בית ספר חולצה בצבע זהה, מנופפים בדגלי מדינת ישראל ובדגלי בתי הספר ושרים ב'שירה בציבור' המונית' - דבר היוצר אווירה מלאה צבעים וססגוניות, מאחדת ומגבשת היוצרת עבור התלמידים חוויה ישראלית-לאומית חד פעמית ומרגשת.

"בשבילי ירושלים"
תוכנית "בשבילי ירושלים" קמה השנה בעקבות הצלחתה של תוכנית עולים לירושלים "כחוליה בשרשרת הדורות"    לתלמידי כיתות ז' באשדוד, ובמטרה להרחיב ולהעמיק את החינוך הערכי-חברתי ואת הזהות הישראלית גם עבור תלמידים מבתי הספר היסודיים בעיר.

תוכנית זו חלוצית וייעודית לתלמידי בתי הספר היסודיים, ופועלת בשיתוף מינהל החינוך העירוני, משרה"ח ומדרשת צוריאל. במסגרתה, בדומה לתוכנית "עולים לירושלים", לומדים התלמידים במהלך תוכנית הלימודים על ירושלים כבירת ישראל, ולקראת "יום ירושלים" - נוסעים כ- 2,200 תלמידים מכיתות ה' ומעל 400 מורים מלווים והורים לירושלים ומתכנסים בלטרון.

לאחר הטקס יוצאים התלמידים לסיורים באתרים מרכזיים בירושלים אותם מדריכים צעירים מאשדוד ומורים אשר עברו סיור והדרכה מוקדמת.

ירושלים, בירתה של מדינת ישראל, היא סמל ומרכז רוחני, דתי ולאומי של העם היהודי לדורותיו ולתפוצותיו. שימור זכר ירושלים בלבבותיהם של יהודי הגולה הם שהובילו להקמתה של מדינת ישראל ובה ירושלים כבירה ולסופן של כיסופים ותפילות בנות 2,000 שנים של יהודי התפוצות.

מערכת החינוך באשדוד רואה חשיבות רבה בצורך לקרב את ירושלים לנוער ובהטמעה של הערכים ההיסטוריים, הדתיים והלאומיים עליהן מושתתת עיר הבירה. המשכיות בפעולות חינוכיות כדוגמת "עולים לירושלים" ו"בשבילי ירושלים" המתווספים לתוכנית הלימוד השנתית בבתי הספר, היא זו שמאפשרת הטמעה מיטבית של ערכים אלו.

בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום ראשון, 10 באפריל 2011

מסיכון לסיכוי - התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון

התקופה שבין הלידה לגיל שש, הינה התקופה המשמעותית ביותר בהתפתחות הילד, בה נרכשות מיומנויות קוגנטיביות, מוטוריות, רגשיות וחברתיות, המשפיעות על יכולת של הילד  להשתלב במערכת החינוך בעתיד, בפרט, ועל יכולתו לתפקד בחברה ולתרום בה בכלל.

רבים מההורים מעוניינים לתרום להתפתחות ילדיו ולתמוך בה, אך מההורים רבים נבצר הדבר, עקב התמודדותם עם קשיי פרנסה, הגירה, חולי והתפתחות לקויה של ילדיהם.

ממשלת ישראל זיהתה בעיה זו ופעלה להקמת ועדה שמיד, ועדה ציבורית רב שנתית לבדיקת מצבם של ילדים ונוער בסיכון ובמצוקה ולטיפול בנושא זה.

עיריית אשדוד, מתוך התקציב הכללי, החליטה לעשות העדפה מתקנת בגיל הרך בגין האמונה כי טיפול בבעיות של ילדים בגיל הרך הנמצאים בתחילת דרכם, היא קלה ונגישה יותר מטיפול בבעיות אצל ילדים בגילאים בוגרים יותר, להם ייתכנו בעיות וקשיים גדולים ומורכבים יותר.

מיפוי עירוני המבקש לבחון את מצב הילדים המאותרים בסיכון בגיל הרך נערך באשדוד בתחומים הקשורים לבעיות במשפחה וטיפול בילד, בעיות בתפקוד הילד בתחום הרגשי והחברתי ובעיות בתפקוד הילד בתחום ההתפתחותי והלימודי.

נתוני המיפוי נלמדו ונבחנו על ידי ועדת היגוי עירונית לגיל הרך, המורכבת מאנשי מקצוע מתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והקליטה, ובהתאם לנתונים אלו, נבנה מערך רב שנתי של שירותים ותוכניות התערבות לטיפול בילדי הגיל הרך ובהוריהם בקהילה בהשקעה תקציבית נכבדת של כשני מיליון ש"ח תוך התייחסות לרב תרבותיות בעיר.

בימים אלה, אנו נמצאים בתהליכים מואצים של הקמת והפעלת כלל התכניות בעיר.
ביניהן התוכניות הללו:
• איתור ילדים עם חשד להפרעות קשב וריכוז בגיל הגן והקמת מערך טיפול תומך.
• תכניות תגבור והעשרה - המשחק ככלי לקידום התפתחותי.
• קריאה לקריאה - תכנית התערבות לשיפור המיומנויות המילוליות והגרייה השמיעתית.
• תכנית לצמצום מספר הילדים בסיכון הנשארים שנה נוספת בגן חובה.
• תכנית האתגר - הדרכת הורים וילדים.
• מועדונית טיפולית לילדים בגיל הרך.
• דלת פתוחה להורים לילדים בסיכון התפתחותי בגיל הרך.
• טיפולים קבוצתיים להורים.
• ועוד.

התכניות שנבחרו משקפות את שאיפתם של אנשי המקצוע באשדוד לטפל בילדים בסיכון בגיל הרך תוך שילוב של תכניות טיפוליות במסגרות חינוכיות בגיל הרך וזאת על מנת להגביר את הפעילות המניעתית ויישום תכניות שפותחו בשנים האחרונות והמשקפות גישות טיפוליות עדכניות, תוך איזון בין הגורמים השונים העוסקים ומטפלים בגיל הרך.

בבלוגים הבאים אעסוק ואפרט את הנעשה בגילאים יותר מאוחרים במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון.

כולי תקווה כי נשכיל לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולטפל מבחינה מערכתית-שורשית בבעיות הרגשיות והאחרות שיש לילדים נורמטיבים באשדוד כמו בכל הארץ, וכי בשנים הבאות נהיה שותפים להצלחת התוכנית בגיל הרך כאשר יהפכו הילדים לתלמידים בבתי הספר היסודיים ואזרחים צעירים – בריאים, חזקים ומעורבים בקהילה.

אנחנו נערכים כך שהתוכנית תנוצל בצורה הטובה ביותר.

בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום ראשון, 13 בפברואר 2011

מתמטיקה באשדוד - למה? איך? ולאן?

למעלה משני עשורים רווחת בארץ אי שביעות רצון מהישגי מערכת החינוך במתמטיקה.
מבדקים ומבחנים לאומיים ובינלאומיים מצביעים על כך שישראל מצויה במגמת ירידה בהישגים, מאז שנות ה- 60, במקצועות חשובים כמו; הבנת הנקרא, אנגלית ומתמטיקה. בעיה זו אינה ייחודית ליישוב מסוים בארץ ולא פסחה גם על אשדוד.

מתוך סל הידע לו נדרש אדם בוגר, מתמטיקה היא מרכיב ידע בסיסי. לכן, מערכת החינוך בישראל מתמקדת במתמטיקה, מחייבת כל תלמיד בביה"ס ללמוד מתמטיקה ולסיים בהצלחה את בחינות הבגרות במתמטיקה, במינימום 3 יחידות לימוד (יח"ל).

נכון לשנת הלימודים תשע"א, הנתונים מצביעים על כך, שבעיר אשדוד כ- 60% מהתלמידים לומדים ברמה הבסיסית של 3 יח"ל במתמטיקה והשאר, כ- 40%, לומדים ברמות הגבוהות של 4 ו-5 יח"ל במתמטיקה.

למתמטיקה חשיבות רבה בחיינו:
• מתמטיקה היא כלי עזר וידע הכרחי, המשמש אותנו בשגרה, בכל תחום, בכל מקום, בכל עת ובכל גיל.
• מתמטיקה היא מרכיב הכרחי בתעודת בגרות. בלעדיה, התלמיד אינו זכאי לתעודת בגרות.
• מתמטיקה ברמה גבוהה (4 ו-5 יח"ל) מאפשרת לימודים בתחומי הטכנולוגיה ומדעי הטבע והחיים.
• מתמטיקה פותחת בפנינו אפשרויות לתעסוקה, במקומות עבודה יוקרתיים, מובחרים ואיכותיים.
• מתמטיקה מפעילה ומפתחת את המוח והחשיבה. בכך, גם מונעת ניוון המוח, התדרדרותו התפקודית ואובדן כישורים קוגניטיביים ומנטאליים.

לפיכך, שמנו לנו למטרה, לשפר את הישגי התלמידים במתמטיקה, בבתי הספר העל יסודיים באשדוד, בטווח של 3 שנים, כאשר הצבנו שתי מטרות על:
• מתמטיקה לא תהיה הגורם לאי זכאות לתעודת הבגרות.
• לפחות 70% מהתלמידים ילמדו ברמות של  4 ו-5 יח"ל לבגרות במתמטיקה.
  (הממוצע הארצי כיום - 50%).

המציאות של היום שונה מהעבר. לתלמידים תחומי עניין רבים ומגוונים, מתמטיקה אינה אטרקטיבית בעיניי התלמיד בהשוואה לפיתויים הניצבים בפניו, שיטות ההוראה מיושנות אל מול הטכנולוגיה שהתפתחה. כך, שכללי "המשחק" השתנו, וצריך להתאים את השיטה למציאות החדשה.

התחלנו בתהליך שמטרתו לתת מענה לבעיות בשלושה רבדים (נדבכים):
רובד עירוני
הקמת צוות היגוי המבוסס על נציגות מכל בתי הספר העל יסודיים בעיר. מטרתו של צוות ההיגוי לדון בבעיות הכלליות המיוחסות להוראת/לימוד מתמטיקה, להציע מענה לבעיות אלו ולהפיק תוצרים (פעילויות, שיטות עבודה חדישות, אמצעים וכדומה), שייושמו בבתי הספר, ישנו המצב הקיים ויתאימו אותו למציאות הנוכחית, באופן אחיד.
רובד בית ספרי
מתן מענה לבעיות מקומיות, הרלוונטיות לביה"ס, עם צוות המורים למתמטיקה, בניצוחן של רכזות המקצוע והנהלת ביה"ס.
רובד אישי
תצפיות, ליווי, הדרכה והקניית כלים למורים למתמטיקה, בכל בית ספר. התייחסות למקצועיות ולתפקוד המורה בכיתה ומחוצה לה.

אנו פועלים למען שיפור וחידוש אמצעי (עזרי) ההוראה, ניצול המשאבים הטכנולוגיים הקיימים, שיפור דרכי ההוראה, יחס אישי לתלמידים, שילוב התלמידים בהוראה, תגבור וסיוע לתלמידים על פי הצורך ועידוד הצלחה והישגים גבוהים.
נפעל לקיומן של פעילויות חברתיות, בית ספריות ועירוניות, הקשורות במתמטיקה, שמטרתן, להביא להעלאת המתמטיקה על סדר היום ובכך, לייצר סביבת לימוד מעניינת, מושכת, מאתגרת ופורה.

נמשיך לוודא את הצלחת תלמידי העיר הן במתמטיקה והן בכלל מקצועות הלימוד.

יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום חמישי, 6 בינואר 2011

פדגוגיה חדשה

בבלוג הקודם טענתי כי מערכות חינוך המבקשות להיות חדשניות, צריכות לפתח פדגוגיה חדשה. מהי אותה פדגוגיה? השבוע אנסה להבהיר מושג זה ולהמחיש לכם הקוראים מה קורה בכיתה למורה ולתלמיד כאשר עושים בה שימוש.
המושג פדגוגיה חדשה מתייחס לתפיסת למידה שהתפתחה בעשורים האחרונים, הנשענת על התפתחות הידע המחקרי והיישומי בחינוך, פסיכולוגיה התפתחותית, חקר המוח ותהליכי החשיבה ועוד. תפיסה זו מתמקדת בתנאים ההכרחיים ללמידה משמעותית ומדגישה מה עושים התלמידים הלומדים בדרך זו. זאת לעומת הדגש המסורתי בנושא המתמקד במה עושים המורים.
הפדגוגיה החדשה מתייחסת בעיקר לשני היבטים:
1. מהם תחומי התוכן שיש לעסוק בהם בלמידה, מהם הנושאים, המושגים, הרעיונות וכיו"ב.
2. מהם תהליכי ההוראה והלמידה שבהם יש לעשות שימוש, או במילים אחרות: איך יוצרים תהליכי הוראה-למידה של "איך ללמוד" ו"איך לחשוב". למעשה מתייחסת למידה מסוג זה לפיתוח מיומנויות המאה ה-21, שישרתו את התלמיד בעתיד בכל תחומי חייו, בסביבות החיים והעבודה העתידיות.

ההבדל בין פדגוגיה מסורתית לפדגוגיה חדשה:
בגישה המוגדרת כ"פדגוגיה מסורתית" המורה הוא מקור הידע: הוא מלמד והתלמיד לומד. בסביבה הלימודית המסורתית הלמידה ברובה פרונטאלית: תלמידים יושבים מול הלוח, ההישגים הלימודיים נמדדים על פי המבחנים שעיקרם בדיקת היכולת לשחזר את התכנים שנלמדו בכיתה. יש ספרי לימוד, יש דפי עבודה, יש שעורי בית… אך אין הרבה "אור בעיניים". המאפיין העיקרי של פדגוגיה כזאת הוא מוקד האחריות המוחזק בידי המורה. המורה מוביל, התלמיד עושה מה שאומרים לו; המורה אומר מה ילמדו, מתי ילמדו, איך ילמדו, איך תימדד ההצלחה (או הכישלון)... התלמיד ממלא הוראות.
מחקרים מלמדים כי אין תחליף למורה הכריזמטי, המסור והנלהב, היכול לרתק תלמידים, לאתגר אותם, לגרום להם לחשוב ואפילו להשפיע על חייהם. אבל, השאלה היא מהי ערכה של הלמידה בסביבה כזאת? ומה יעשה הלומד עם הידע הנצבר (שאינו עדכני)? והאם הלמידה בדרך זו מכינה את התלמיד לעתיד?

לעומת גישה זו, הפדגוגיה החדשה מאמצת שיטות ודרכי הוראה פתוחות יותר. עם זאת  ובמקביל לשיפור איכותם של תהליכי ההוראה, הפדגוגיה החדשה פועלת להבטחת העמידה בהישגים הנדרשים. היא מתאפיינת בדרגות שונות של גמישות בתהליכי הלמידה ועושה שימוש בשיטות שונות של הוראה, כגון: למידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת פרוייקט, למידה התנסותית, למידת חקר וגילוי, ניתוח מקרים וסימולציות, פתרון חידות ועוד. התלמידים הופכים לפעילים בתהליך הלמידה, הם מעורבים, ולוקחים אחריות על הלמידה של עצמם. הם עובדים ויוצרים בצוותים ותוך התבססות על שיתוף פעולה – ממש כמו במקומות העבודה המתקדמים ביותר; הם מחפשים מידע במאגרי מידע באינטרנט ובספריות, מראיינים מומחים, חוקרים ומתעדים. למטרותיהם הם משתמשים בחומרים כתובים (כמו מאמרים, ספרי לימוד, כתבי עת), מצולמים ומוקלטים ואף יוצרים בעצמם. ההישגים הלימודיים שלהם נמדדים באמצעים שונים - החל מעבודות שהם יוצרים, פרזנטציה שהם מבצעים לפני מומחים, וגם באמצעות מבחנים. הבדל חשוב נוסף נוגע בהעלאת המוטיבציה של התלמידים: מאחר שהתכנים הנלמדים רלוונטיים וקשורים לעולמם של הלומדים ומזמנים עיסוק בסוגיות ובדילמות אקטואליות, וגם תהליך הלמידה מותאם ללומדים השונים ומזמין שיתוף מערכתי עם הקהילה, תהליך הלמידה יוצר אצל התלמידים מוטיבציה פנימית ועניין, ותורם לפיתוח יכולת הניהול העצמי שלהם.

גם המורים עוברים שינוי: המורים המלמדים באמצעות הפדגוגיה החדשה, הופכים למתכננים ומנחים של תהליכי הלמידה;  הם בונים את תהליך הלמידה וההוראה באופן שיאפשר ללומדים הצעירים להיחשף לידע ולקנותו ממקורות שונים, מגוונים  ועדכניים. במקביל המורים משמשים כמבוגרים מומחים - שהינם בעלי הניסיון והידע. הם מסייעים ללומדים לאתר ולחקור את המידע ולעבדו בתהליכים מתוכננים ומגוונים לתובנות ודעת. הם בעצמם הופכים ללומדים המקיימים למידה אפקטיבית במסגרת צוותי מקצוע ועוסקים בפיתוח תהליכי ההוראה וביישומם.
חשוב לציין כי תהליך למידה המתבסס על הפדגוגיה החדשה יכול להשלים ולהשתלב עם תהליך למידה פרונטאלי מסורתי, הנדרש לעיתים למען הרחבת הידע, וכי כל בית ספר מאמץ רמת שילוב המתאימה לו.

הקשר שבין הפדגוגיה החדשה לתקשוב:
למאפיינם של סביבת הלמידה המטפחת תהליכים כאלה חשיבות מרובה. בנוסף לאקלים תומך ומכבד את כל באי בית הספר סביבה נקייה, נאה ומטופחת; נגישות למשאבי למידה ועוד, הסביבה הלימודית החדשנית כוללת גם טכנולוגיות מידע ותקשורת המהווה תשתית מצויינת ליישום פדגוגיה חדשנית.
לתקשוב יתרונות רבים היכולים לסייע במימוש הפדגוגיה החדשה: הטכנולוגיה היא דינאמית, מעודכנת, אינטראקטיבית ובעלת קישורים רבים. סביבת למידה המשלבת טכנולוגיה מעשירה את מקורות המידע ומאפשרת לעדכנם, מרחיבה את  האמצעים והכלים לעיבוד המידע ומגוונת אותם. הטכנולוגיה גם מעשירה את האפשרויות לייצוג למידה וידע - ניתן לעשות שימוש בריבוי מדיות (סרטונים, קטעי אנימציה, מוסיקה והרצאות מוקלטות וכד') ובכך לתרום לעיצוב ההתנסויות של תלמידים ומורים כאחד. השימוש בטכנולוגיה יכול להפוך את הלמידה גם לרלוונטית יותר ללומדים באמצעות שימוש בכלים המוכרים להם מחיי היומיום שלהם, כמו רשתות חברתיות, בלוגים, משחקי מחשב ועוד. בנוסף, לשימוש בטכנולוגיה יש יתרונות פדגוגיים משמעותיים המאפשרים לחקור עולמות רחוקים שאין גישה ישירה אליהם, לתרגם רעיונות מופשטים למצבים קונקרטיים באמצעות הדמיות ומשחקים שונים ולתקשר עם אחרים - תלמידים ומומחים כאשר התקשורת המידית והישירה אינה אפשרית.

בקישורים הבאים תמצאו כמה דוגמאות לפעילויות לימודים מתוקשבות, המיישמות פדגוגיה חדשה:
תהנו!

יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד